בן אמוץ

בימי ישעיהו בן אמוץ, במאה השמינית לפני הספירה, העברית נכתבה בכתב העברי הקדום, הכתב שחוקרים קוראים לו גם פניקי-עברי או "כנעני". כך נחצבה כתובת השילוח בירושלים בימי חזקיהו. אלה האותיות שישעיהו עצמו הכיר.

בן אמוץ עושה לכתב הזה מה שטראג'ן עשה לאותיות הרומיות: לוקח אותיות של כתובות ממלכתיות חצובות באבן, ומחזיר להן את היראה. והוא עושה את זה עם סתירה מובנית: הכתב של כנען ושל אליה, על שם הנביא שנלחם בהם. אנחנו לא מיישבים את הסתירה. היא הסיפור.